____________________________________________________________________
רקע..
את שלל הרעיונות שהועלו בשנים האחרונות להסדר מדיני בין ישראל לפלשתינים, ניתן לסכם במשפט אחד: 'אנחנו נפרק התנחלויות- ואתם תוותרו על זכות השיבה'.
את 'מחיר השלום' ישלמו כבר הפליטים המתנחלים..
זה לא עובד ככה. המציאות
מלמדת שלאשליה הזו אין אחיזה במציאות: בקמפ-דיוויד
הסתבר שבפירוק התנחלויות אין די. הפלשתינים אינם מתכוונים לוותר על השיבה. מעט לאחר מכן פרץ העימות, שבו הוכיחו הפלשתינים את
נכונותם גם לשאת במחיר הכבד הכרוך בכך. מולם הוכיחו המתיישבים ביש"ע, תוך מחיר דמים כבד,שגם הם אינם מתכוונים לוותר על אחיזתם בארץ.
המשוואה הזו, שבה נאחזו רעיונות רבים, טבעה בים דם..
הדרך לפתרון עוברת דרך ההבנה הבסיסית שבסכסוך הזה אין צודקים ואין טועים:
אדם
רוצה
לשוב
הביתה! יהודי, ערבי או טורקמניסטני. פליט או מתנחל.. אין מה להתווכח בעניין הזה, וניירות
והסכמים לא מפסיקים את הגעגוע.
דווקא האומה היהודית היא הדוגמא החזקה ביותר. עם
השב למכורתו אחרי אלפיים שנה(!) ומכל קצווי תבל (!). ושדווקא אנחנו נצפה מפליט פלשתיני לשכוח את ביתו, מרחק קילומטרים ספורים ותוך דור אחד!? אך גם המתנחל הדתי- האם זה רציני
לצפות שקו הפסקת האש מ-49' יכתיב לו שה'ציונות
הלגיטימית' נגמרת דווקא היכן שארץ אבותיו מזה 3000 שנה מתחילה?..
הפליט לעולם לא יוותר על חלומו גם אם מנהיגיו
יחתמו על הסכם כזה.. גם לא המתנחל, אפילו אם אכן יצליחו לעוקרו.. קיומם הפצוע של אלה ואלה היה משבית מהר מאד כל חגיגות של סדר חדש, ועל שלום ופיוס אפילו אין מה לדבר..מסתבר ששלום זה גם השוליים..
מענה- הן ל'זכות השיבה' הפלשתינית, והן ל'זכות הישיבה' היהודית- הוא על כן אינטרס
ישראלי מובהק! בלעדיו לא בא הסכסוך אל קיצו. חד וחלק!
נדרש, עם זאת, כמובן, מענה שאינו מעמיס את השבים על החברה הישראלית- לא על משאביה ולא על זהותה. כלומר,מענה, שבו ה'שבים' נותרים אזרחים פלשתיניים, וה'מתיישבים' נותרים אזרחים ישראליים. כיבוד זכויותיהם, אך תוך שמירה על הפרדה ברורה ומלאה- הפרדה
שלטונית: יהודי שולט על יהודי, פלשתיני על פלשתיני..
נשמע דמיוני? בדיוק מענה כזה מציגה דרכי
שלום!.. וללא שום
'וויתורים כואבים'..
לראשונה מסתכלים למציאות בעיניים..לא 'ימינה', לא 'שמאלה', גם לא ל'מרכז'..
______________________________________
במשפט אחד-מעבירים קווים לפי התושבים, ולא תושבים לפי הקווים:
עקרון בסיסי מלווה- 'עקרון
שמירת השטח': שטחה של כל ריבונות, זו הפלשתינית וזו הישראלית, נשמר זהה לסך
השטח
שמכתיבים קווי 67'. סך השטח נשמר- אופן חלוקת השטח משתנה. השינוי מתבצע כדי לתת פתרון להתפתחויות שהתחוללו הן ב-'48 ('זכות השיבה'), והן אחרי '67 ('זכות הישיבה).
ברור שקו גבול רציף אחד, כמו זה של 67', אינו מספיק. גבול כזה היה מונע מתושבים יהודיים שב'יישובים
המבודדים' מלשבת בבתיהם, ומפליטים פלשתיניים-
מלשוב לבתיהם. כדי לשמר גם את ההפרדה וגם את זכויות ה'שיבה' וה'ישיבה'-נדרש פשוט מנגנון תיחום חדש.
המנגנון המיוחד שמגדיר את אופן חלוקת השטח החדשה נקרא 'קשר'. קשר הם ראשי התיבות של 'קווי שינוי ריבונות'. ה'קשר' משרטט באופן מדויק היכן חלה ריבונות של כל צד ברחבי הארץ.
לשם חלוקת השטח החדשה קיימים שני סוגים של קשר: הקשר הראשי נסמך על קווי '67. הקו מתפתל תוך תיקונים מקומיים קלים בלבד. תיקונים המחילים את הריבונות הישראלית על יישובים יהודיים ביש"ע הסמוכים
לקו הירוק. סדר גודל של קילומטרים ספורים. מובן, שאין די בקשר הראשי כדי להחיל את הריבונות הישראלית על כל היישובים
ביש"ע, שכן רבים מהם מרוחקים יותר
מ'הקו הירוק'. לשם כך נרתם הקשר מהסוג השני-הקשר המעגלי.
הקשר המעגלי
הוא החידוש הגדול של דרכי
שלום: הקשר המעגלי הינו קו שינוי ריבונות היקפי, המחיל את הריבונות הישראלית ביישובים היהודיים
('המבודדים') השוכנים בתוך השטח הפלשתיני. ובצד השני, בצד הישראלי, מגדיר הקשר המעגלי ריבונויות פלשתיניות חדשות בתוך השטח הישראלי ('התנחלויות פלשתיניות'). לשטחים אלה מתבצעת זכות השיבה! הנה כך קבלת אזרחות ישראלית אינה חלק מזכות זו: הפלשתיני השב שומר על נתינות פלשתינית, כפי שהמתיישב ביש"ע נשאר אזרח ישראלי. סך השטח נשאר זהה לזה של טרום 67'! אף אחד לא נאלץ להיעקר- לא מביתו ולא מחלומו..ֺ
איזה מענה נותן הפתרון לכל סוגיות
הסכסוך? רקע | פתרון | מפות
_________________________________________________________
התנחלויות
| פליטים | ירושלים
| ערביי-ישראל | הר-הבית
| בטחון | משך-ביניים
| שיפוט | טרור | הפרדה חד-צדדית | מים | חברה | שלום
הקשר המעגלי מקיים את 'זכות הישיבה'
הישראלית. הקשר
מחיל את הריבונות הישראלית על ההתנחלויות ביו"ש
